לוי נ' ברוכאל מפעלי רהיטים בע"מ

פסק דין

בתאריך 4/3/13 רכשה התובעת מהנתבעת ריהוט לסלון ולחדר שינה, במחיר כולל של 31,500 ₪, אותו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת תוך 45 ימי עבודה.

לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, הריהוט סופק לה באיחור, חלק מהריהוט שסופק היה פגום ומספר פריטי ריהוט, שהיו כלולים בהזמנה, כלל לא סופקו לה. לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעת לפצותה בסכום של 8,200 ₪, כמפורט בכתב התביעה.

לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, הריהוט סופק לתובעת בזמן, במלואו וללא פגמים. מאחר שהנתבעת סירבה לשלם למוביל את שכרו (700 ₪), לקח המוביל חזרה את מנורות ה- LED.

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי אם בכל זאת קיימים אי אלו פגמים, היא תהיה מוכנה להוציא הוראת שירות לתיקונם, לאחר שהתובעת תשלם את ה- 700 ₪ עבור ההובלה.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 8/12/13, התברר כי לא היה איחור במועד האספקה, וכי הסטנד לחדר השינה כלל לא סופק (זאת בנוסף למנורות ה- LED שנלקחו חזרה על ידי המוביל).

בישיבת יום 8/12/13 סוכם כי הנתבעת תספק לתובעת את הסטנד והמנורות ותבצע את התיקונים הנדרשים בריהוט שסופק ולאחר שזה יבוצע, תשלם התובעת לנתבעת סך של 700 ₪, עלות שכרו של המוביל.

כדי לאפשר לצדדים לקיים את אשר סוכם, נדחה התיק להמשך דיון ב- 19/1/14, תוך שצוין כי "באותה ישיבה יוכלו הצדדים לטעון אם מגיע או לא מגיע לתובעת פיצוי, גם אם הפגמים יתוקנו והריהוט יסופק".

בישיבת יום 19/1/14 מסרו הצדדים כי כל הריהוט סופק, הפגמים בריהוט תוקנו והתובעת שילמה לנתבעת את הסך של 700 ₪. באותה ישיבה השמיעו הצדדים גם את טענותיהם בשאלת הפיצוי המגיע, או לא מגיע, לתובעת.

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שהתובעת זכאית לפיצוי. בנסיבות המקרה, אני מעריך את הפיצוי בסכום של 1,000 ₪.

סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין ולאור העובדה שבסופו של דבר לגבי רב המחלוקות (תיקון הפגמים, אספקת כל הריהוט ותשלום ה- 700 ₪ עבור ההובלה) הגיעו הצדדים להסדר, אינני מחייב בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ד, 24 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

למזכירות:נא לשלוח את העתק פסה"ד לצדדים.